בשעה טובה, סיימתי עם מבחני התאוריה. זה לקח לי קצת יותר זמן ממה שחשבתי, התחלתי ב 30.6 וסיימתי בסוף נובמבר, סה״כ 5 חודשים. כמובן שרוב הזמן היה סתם ״המתנה לתאריך המבחינה״, אפשר היה לקצר את זה, אבל הייתי קצת עצלן. סה״כ עלויות - * אגרות תאוריה 1140 שח…
אז כעבור כ 3 שנים מקבלת הרישיון, ועם 150 שעות טיסה, החלטתי שהגיע הזמן לרישיון ישראלי כלשהו (בעצם החלטתי את זה מזמן, אבל בשביל לעשות את זה ״בקלות״ צריך 100 שעות מפקד, ורק עכשיו הגעתי למספר הזה). אחרי הרבה תהיות לגבי איזה רישיון אני הולך להוציא, החלטתי ללכת על רישיון…
אז החלטתי לסכם שנה של רישיון, לספר קצת על מה קרה אחרי שסיימתי בצ'כיה ואיפה אני עכשיו ומה התוכניות הלאה. קצת פרטים טכניים - סיימתי את הרישיון עם 45 שעות, היום כעבור שנה אני עם 75 בלוג בוק, 30 שעות בשנה, לא הרבה - אבל הרבה מעל המינימום…
עדיין קשה לי להאמין שהצלחתי להגשים את החלום הזה ושאני טייס כרגע. כמובן שזו רק ההתחלה ויש עוד דרך מאוד ארוכה שכוללת עוד המון דברים שאצטרח ללמוד (ותאמת, זה די מפחיד אותי) וגם אני צריך להחליט מה אני עושה הלאה שזו גם לא החלטה פשוטה. אני לא נועל את הבלוג…
ב03/08 הייתה לי בחינה, רגע שחיכיתי לו המון זמן ושמאוד קיוויתי שאצליח בו. אני שמח להודיע - מעכשיו אני רשמית לגמרי טיס! מה הדברים שעשיתי בין הסולו ניווטים ועד לבחינה? סולו ניווט ארוך של 270 קילומטר, טיסה לאזורים מפוקחים, וLow Pass בשדה מנוהל (Dresden! - מאוד ממליץ למי שלומד…
לאחר שטסתי שעתיים הקפות מסביב לשדה (סולו) הגיע הזמן להמשיך בשיעורים ולהתחיל לטוס טיסות ניווט. אז כפי שכנראה כבר כתבתי קודם - טיסת ניווט זה טיסה מנקודה לנקודה, כאשר אני צריך לנווט באמצעות מפה פיזית. מפה פיזית כבר השגתי ועכשיו נשאר רק להחליט איך טסים ולאן טסים. אז יושבים בערב,…
כפי שחלקכם זוכרים - בשביל טיסת סולו הייתי צריך מבחן אנגלית וMedical. שני המבחנים היו יחסית קלים. מבחן אנגלית - הגעתי בשעה שנקבע לי ונכנסתי לבחינה (בעל פה). בגדול - 5 יחידות אנגלית זה מעל לרמה שביקשו. קצת הבנת הנשמע, קצת הבנת הקריאה וקצת דיבור - והצלחתי לקבל את Icao…
אתם בטח לא רואים הגיון בכותרת, אם צריך לקנות מפה - לך לחנות ותקנה מפה. סה"כ אתם צודקים... הבעיה שהחנות נמצאת בשדה התעופה של פראג, ולנסוע לשם מהעיירה הזאת פה זה איזה 3 שעות באוטובוסים. וכפי שקראתם בפוסט הקודם שלי - אני עצלן מצוי, אנחנו לא אוהבים לנסוע…