הבירוקרטיה, המספרים וההחלטה להמיר רישיון

אז בשעה טובה, סוף סוף סיימתי את כל מבחני התאוריה שלי לרישיון טיס ישראלי.
התחלתי ביולי 2025, עשיתי בערך מבחן אחד בכל חודש, וסיימתי לקראת אוקטובר. המבחנים האלה בגדול מאוד דומים למבחנים הצ’כיים שכבר עברתי, רק שהפעם הכל בעברית. לא באמת הייתי צריך ללמוד את החומר מחדש, אלא בעיקר להתרגל למונחים המקצועיים בעברית, ולזה המבחנים לדוגמה של בית הספר IFly מאוד עזרו לי.
המבחן הכי מאתגר היה חוקה, בעיקר בגלל הניואנסים וההבדלים מהחוקה הצ’כית, אבל שמח להגיד שעברתי הכל במכה ראשונה! ההתנהלות מול רת"א הייתה בסדר גמור סה"כ, המינוס היחיד הוא שהמערכת מאפשרת להירשם למבחן הבא רק אחרי שמקבלים ציון ועוברים את הקודם, ולכן כל העסק נמרח על כמה חודשים.

ההתלבטויות: האם אני בכלל צריך רישיון ישראלי?

אחרי שסיימתי את התאוריות, מצאתי את עצמי יושב וחושב: האם אני באמת צריך רישיון ישראלי עכשיו?
שעת טיסה בארץ יקרה משמעותית מצ’כיה, והעסק הזה עולה לא מעט כסף. רק בשביל שתבינו את הפרופורציות – הטיול שטסתי בו השנה מפראג עד נורווגיה (טיסה מדהימה דרך ברלין, המבורג, קופנהגן ושוודיה) עלה לי פחות ממה שיעלה לי להוציא רישיון פה בארץ!
ובגלל שהמבחנים תקפים לשנתיים (כלומר עד אמצע 2027) – אמרתי לעצמי שממש אין לאן למהר.

למה בכל זאת החלטתי להתחיל עכשיו?

אבל אז עשיתי חושבים עם עצמי והבנתי כמה דברים:

• מצב ביטחוני וטיסות: לטוס לצ’כיה כל הזמן זה לא תמיד אפשרי, בטח במצב הביטחוני והמלחמה כשיש ביטולי טיסות פתאומיים.
• קריירה ועבודה: נכון לעכשיו אני עובד ברימוט, אבל אם עוד שנה-שנתיים אעבור לחברה אחרת או לסטארטאפ, לא בטוח שיהיה לי את הלוקסוס לקחת חופש ולטוס לחו"ל כל שלושה חודשים רק כדי לשמור על כשירות.
• החיידק של הטיסה: אם אני לא טס תקופה מסוימת, מתחיל אצלי חוסר שקט רציני ולחץ פנימי לעלות לאוויר. זה פשוט חזק ממני.
• תוכניות לעתיד: התוכניות שלי השתנו ואני רואה את עצמי נשאר בארץ לפחות ב-5–6 השנים הקרובות.

ברגע שחיברתי את כל הנקודות האלה, הבנתי שזה כבר מזמן לא עניין של “האם”, אלא עניין של “מתי”.

הבחירה: אז"מ (LSA) מול תעופה כללית (GA)

כמובן שעלתה שוב השאלה: האם נכון לעשות אז"מ או ללכת על תעופה כללית (GA)?
נכון שבתעופה כללית יש פחות הגבלות, אבל בשביל להמיר ל-GA הייתי צריך לעשות את כל 8 מבחני התאוריה מחדש ברת"א, מה שהיה תוקע אותי לעוד שנה לפחות בבירוקרטיה.
החלטתי ללכת על אז"מ בלי למצמץ: התאוריות כבר בכיס, אני אצבור ניסיון טיסה מקומי בארץ, אלמד את הנדב"ר (דיבור בקשר) בעברית ואכיר את המרחב האווירי הישראלי כמו שצריך. ואם ממש ארצה בהמשך תעופה כללית – תמיד אוכל לעשות כמה שעות השלמה על ססנה ולהמיר.

סוגרים תקציב עם IFly ראשון לציון

לקראת ספטמבר יצרתי קשר עם רוני, הבעלים של בית הספר IFly במנחת ראשון לציון.
בחרתי בהם בעיקר כי הם בית ספר גדול, פעיל ומנוסה, וידעתי שבקורס מקוצר של המרת רישיון זר הם ידעו בדיוק איך להתנהל חלק מול רת"א בלי הפתעות בדרך.
ישבנו וסגרנו עלויות. לפי החוק היבש, הדרישה המינימלית היא 8 שעות (6 שעות עם מדריך ועוד שעתיים סולו), אבל הייתי ריאלי וידעתי שזה ייקח לפחות סביב ה-10 שעות כדי להתרגל למטוס ולמנחת. בואו נעשה חשבון מהיר:

• שעת טיסה על אז"מ: סביב 1,500 ש"ח
• תדריכים קרקעיים לפני ואחרי כל טיסה
• שעתיים מבחן מעשי (Checkride)
• אגרות רת"א ותשלום לבוחן

בשורה התחתונה – התקציב הריאלי שסגרתי בראש עומד סביב 20,000 ש"ח.

השיעור הראשון: גודל הציפייה כגודל ההפתעה

עם התאוריות בכיס, תקציב סגור והמון מוטיבציה, הגעתי לשיעור הראשון שלי בראשון לציון.
הייתי בטוח שעם מעל 200 שעות הטיסה שלי באירופה, טיסות בינלאומיות ונחיתות בשדות שונים – זה הולך להיות קל, פשוט ומהיר.
ובכן… התברר שטעיתי לגמרי. על מה שקרה בשיעור הראשון ואיך כמעט הכל שונה ממה שהכרתי – בפרק הבא!